במהלך שיחת הייעוץ , נלמד את המקרה הפרטי שלך ונספק מענה מקיף ומלא לכול השאלות.

בשל העומס הזמני שנוצר בעקבות מלחמת חרבות ברזל , משך הטיפול הממוצע הוא כשנה ממועד הגשת הבקשה להכרה. במקרים מסוימים התביעות להכרה של אנשי כוחות הביטחון ( שוטרים וסוהרים ) מוגשות לביטוח הלאומי , כול מקרה מטופל לפי נסיבותיו הייחודיות.

לימוד המקרה , איסוף החומר הרפואי הרלוונטי בניית התיק (איסוף הראיות וגביית תצהירים) הפנייה למומחה לשם כתיבת חוות דעת רפואית סיכום והגשת התביעה . התהליך מסתיים לאחר קבלת מכתב ההכרה מאת קצין התגמולים ועמידה בפני וועדה רפואית הפוסקת את אחוזי הנכות.

ניתן להגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית המחוזית בפני הוועדה הרפואית העליונה . ערעור על החלטת הוועדה העליונה מוגש לבית המשפט המחוזי בשאלה משפטית .

במצב דברים זה , יש להגיש ערר מנומק לבית משפט שלום ביושבו כערכאת ערעורים על החלטות דחייה מאת קצין התגמולים.

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם (הממנה) למנות אדם אחר (מיופה הכוח) לקבל החלטות בשמו בעתיד, אם וכאשר לא יהיה מסוגל לקבל החלטות בעצמו. זהו כלי משפטי שנכנס לתוקף בישראל בשנת 2017 במסגרת תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

החשיבות בעריכת ייפוי כוח מתמשך:
1.שמירה על האוטונומיה האישית: מאפשר לאדם לקבוע מראש כיצד יטופלו ענייניו האישיים הרכושיים והרפואיים.
2.מניעת מינוי אפוטרופוס: חוסך את הצורך בהליך משפטי מורכב של מינוי אפוטרופוס במקרה של אובדן כשירות.
3.הגנה על האינטרסים האישיים: מבטיח כי ההחלטות יתקבלו על ידי אדם אמין שנבחר מראש בהתאם לרצונותיו של הממנה

הליך הבוררות הוא תהליך משפטי שבו צדדים לסכסוך מסכימים להציג את טיעוניהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, אשר מקבל החלטה מחייבת בסכסוך. הבורר פועל בדומה לשופט, אך ההליך מתנהל בצורה גמישה ומהירה יותר מאשר בבית המשפט

השוואה בין הליך הבוררות לגישור:

סמכות ההכרעה:
בוררות: הבורר מקבל החלטה מחייבת בסכסוך, בדומה לשופט

גישור: המגשר מסייע לצדדים להגיע להסכמה משותפת, אך אינו מקבל החלטות מחייבות
אופי ההליך:
בוררות: הליך פורמלי יותר, שבו הבורר שומע את טענות הצדדים ומקבל החלטה סופית
גישור: הליך גמיש ולא פורמלי, שבו המגשר מקדם תקשורת ושיתוף פעולה בין הצדדים כדי להגיע לפתרון מוסכם